שינוי מנגנון פעולת המוח היוצר הפרעות קשב וריכוז
העולם בו אנו חיים מלא גירויים חיצוניים שכמותם הולכת וגדלה וכך גם פיזור הקשב שלנו החוצה הולך וגדל. כאשר המיקוד שלנו מופנה החוצה אנו נחווה יותר קושי להתרכז.
הפרעת קשב וריכוז מתייחסת למצבים בהם אנו מעוניינים להתמקד ולא מצליחים.
הבנת מנגנון הפעולה של המוח ביחד עם כלים מעשיים יגדיל את יכולתנו לקחת פיקוד על המוח במקום שהוא ייקח פיקוד עלינו.
המנגנון של פיזור הקשב החוצה נועד לשמור עלינו מפני סכנות.
דמו לעצמכם מצב בו אתם יוצאים לטיול במעבה הג’ונגל. הערב מתחיל לרדת והחושך מקשה עלינו את השימוש בחוש הראייה. במצב כזה כל רחש או תזוזה מהסביבה יעוררו את תשומת ליבנו ואנחנו נתקשה להירגע. גם אם נחוש עייפות רבה נתקשה להרפות ולהירדם. המוח שלנו קשוב לכל סימן חיצוני היכול להוות איום, והגירויים החיצוניים מתקיימים כמעט כל הזמן. זהו המוח הדפוסי-רגשי בפעולה של מנגנון הגנה בסיסי מולד, ששירת את האנשים במהלך שנים רבות של חיים.
.
ריכוז יכול להתרחש כאשר אנחנו מרפים. כאשר אנו חשים מוגנים. במצב טבעי הרגשה זו קשורה לשחרור הדופמין במוח, הידוע בקשר הישיר שלו ליכולת הריכוז.
ילד שנולד עם הפרעות קשב אינו מרגיש לחץ ולא בהכרח שהוא במצב רגשי לא טוב. המוח הרגשי שלו עובד כך ויש ללמד אותו צורת עבודה אחרת. לדוגמה: הילדים יושבים בכיתה ויש רעש מבחוץ. ילד ללא הפרעת קשב קולט את הרעש, מבין שזה מבחוץ ואז הוא חוזר לריכוז. ילד עם הפרעת קשב יודע שהרעש הוא מבחוץ. הוא מבין מבחינה הגיונית שהרעש לא קשור אליו, אבל המחשבות שיש לו מתמקדות ברעש. הוא אינו מצליח להמשיך הלאה. כל גירוי חיצוני יוצר אצלו תגובה מתמשכת במוח, אשר מקורה במוח הרגשי.
הפרופסור למדעי המוח ג’וזף לדו, מאוניברסיטת ניו יורק, חקר את תחום המוח הרגשי בנסיון לענות על השאלה כיצד יוצר המוח רגשות. במחקריו גילה פרופ’ לדו כי המוח קולט גירוי מבחוץ, וקלט זה מועבר לחלקים שונים במוח בו זמנית. מעבר הקלט למוח הרגשי מהיר יותר וקצר יותר מדרכו של הקלט למוח ההגיוני, לפיכך התגובה הרגשית מהירה יותר.
פרופ’ לדו מסביר שכאשר אנחנו ערים ומרוכזים קליפת המוח נמצאת במצב עירור. העירור נוצר ע”י כימיקלים המופרשים אל אזורים נרחבים במוח הקדמי ה”מעוררים” תאים בקליפת המוח. לעירור חשיבות בכל התפקודים המנטליים. הוא תורם תרומה ניכרת לקשב, לתפיסה, לזיכרון, לרגש ולפתרון בעיות. ללא עירור איננו מצליחים להבחין בפרטים, ומצב של עירור יתר גורם למתח וחרדה.
הפרעות קשב הן תוצאה של מערכת עירור לא מאוזנת. עירור יתר מתבטא בהפרעות קשב המלוות בהיפראקטיביות, ועירור מופחת מתבטא בהתנתקות, חלימה בהקיץ..
(מתוך “המוח הרגשי” / ג’וזף לדו, עמ’ 246-249).
ילדים ומבוגרים עם הפרעות קשב מעידים כי הרעשים של הסביבה מפריעים להם. הם יודעים מהו הרעש, אך לא מצליחים להפסיק לשים אליו לב. מבחינתם יש בעיה ללא פתרון. על מנת שפיזור הקשב ייפסק יש לעקוף את מנגנון ההגנה הרגשי ולשנותו, וללמד את המוח צורת עבודה אחרת, המושתתת על המוח ההגיוני.
שיטת הניאו-הומנולוגיה מלמדת כיצד להפחית את השפעת הסביבה עלינו ומלמדת כלים של חשיבה ודמיון הגורמים למוחנו לפעול באופן אחר המעלה את יכולת הריכוז באופן מבוקר.
ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז לרוב שומעים את אותן התגובות מהסביבה: אתה לא מקשיב, תתרכז, שב רגע בשקט, אתה מפריע. החזרה על משפטים אלה אינה פותחת בפניהם אפשרת לשינוי, אלא מקבעת את המידע שאינם יכולים להתרכז ולהקשיב, ומעבירה להם מסר שהם לא בסדר. הביקורת שהם שומעים שוב ושוב מחזקת את צורת העבודה של המוח הרגשי, כיוון שהיא מהווה עוד גירוי חיצוני המשפיע עליהם רגשית באופן שלילי ומפריע להם.
טיפול בשיטת הניאו-הומנולוגיה מלמד לבנות מסלולים חדשים במוח ולשנות את הפוקוס המפוזר לעולם בחוץ לפוקוס פנימי חיובי. שינוי צורת החשיבה משנה את דרך הפעולה של מוחנו ומביא אותנו להרגשה טובה יותר, מלאות אנרגטית וכמובן כולת ריכוז גבוהה יותר.
כותבת המאמר: נטע פיש.
