כיצד ניתן לעזור במקרה של דחייה חברתית
דחייה חברתית הגורמת להרגשה שלא אוהבים אותי ומתנכלים לי עלולה להשאיר בנו חותם ופחד שינהל אותנו כל חיינו, גם כמבוגרים. הורים המגלים כי ילדם חווה דחייה חברתית ניצבים בפני קושי רגשי מאוד גדול. סביר להניח שהילד מרגיש חסר אונים ואומלל ואולי גם ההורים. תורת הניאו הומנולוגיה היא הוליסטית וגורסת כי על מנת לפתור בעיה יש לדעת מה המקור שיוצר אותה. תאוריה זו מסבירה את כלל הכוחות הפועלים ביקום בכלל ועל כל אדם בפרט, ונותנת תשובות למה דווקא ילד מסוים עובר דחייה, וכיצד ניתן לשנות את המצב.
בני אדם נבדלים זה מזה במידע הפנימי הקיים אצלם: בתפיסות העולם, במידע האישי, בחלומות ובאמונות. לילדים החווים דחייה חברתית יש מידע התואם לכך: יש פחד שהם עלולים להיפגע ע”י אחרים, פחד שאם יגיבו בחזרה הם יפגעו יותר. לא תמיד המידע קיים באופן מודע. לעתים הוא מתעורר בעקבות מקרה במציאות.
אנו רגילים לחפש את הגורמים לבעיה על פני השטח: ההתנהגות של הילדים האחרים, ההתנהגות של הילד, חוסר מענה מצד המערכת, הבעיות הרגשיות של אלו שמציקים ועוד. גם את הפתרונות אנו שואבים מתוך המוכר: לפנות להורים של הילדים האחרים, לפנות למורה או למנהלת, להגיד לילד להתעלם ולהסביר לו כמה האחרים לא בסדר. כל הפתרונות מנסים לשנות את הסביבה החיצונית.
שיטת הניאו-הומנולגיה שמה את הדגש על פתרון פנימי.
כדי לשנות את המצב ולוודא שלא יחזור על עצמו, עלינו ללמוד את הגורמים שנמצאים מתחת לפני השטח וקובעים את הדינמיקה המתקיימת בין אנשים.
המחשבות שלנו מושתתות על המידע הקיים במוחנו. אם לילד יש מחשבה שאחרים עלולים לפגוע בו, הוא יצא לחברה כאשר הוא במנגנון הגנה ושמירה. הוא יהיה קשוב לכל סימן לפגיעה אפשרית ובכך ישים דגש על כל התנהגות שלא נעימה לו מצד האחר. כל דבר מבחוץ יתורגם לפוגע או ללא פוגע. הפחד מפגיעה יכול גם למנוע ממנו להגיב לאלו שמתנהגים אליו לא יפה. כיוון שאין להם מידע על אפשרויות נוספות לפתרון, הם פונים לסמכות מבוגרת, אשר בפועל לא עוזרת במרבית המקרים.
מבחינתם הדברים יסתדרו כאשר מי שפגע בהם יוצג כ”לא בסדר”, והוא זה שצריך להשתנות. כך הם נשארים תלויים במישהו אחר שישתנה. אם הוא ימשיך בשלו , הם ימשיכו להיפגע.
ילד שחווה דחייה חברתית מפתח תלות בסביבה. ההרגשה הטובה שלו תלויה בהתנהגות של אחרים סביבו. כאשר הוא מקבל יחס פוגע מהסביבה הוא נכנס למעגל שבו הוא מרגיש חלש, חסר בטחון, לא מוצלח ולא אהוב מול החברה. המידע הזה הופך להיות המידע שמגדיר אותו ועלול אף לקבע על עצמו.
עם הידע הזה על עצמו הוא יוצא לחברה ומשחזר את אותה חוויה. התלות שלו באחרים יוצרת בכל פעם מצב בו הוא מעביר את הכוח שלו אל אחרים, נשאר חלש ומחכה למישהו אחר שיתנהג אליו בצורה יפה. אם זה קורה הוא מרגיש טוב, ואם מתייחסים אליו לא יפה הוא מרגיש רע.
לכל אחד מאיתנו יש חלק פעיל ביצירת המציאות שלנו, בין אם אנחנו מודעים אליו או לא. כאשר המציאות לא נעימה לנו ביכולתנו לשנות אותה, ללא תלות באחרים.
המידע הקיים במוחנו ויוצר את המציאות שלנו הוא רק מידע. הוא לא האמת וניתן לשנותו ולהרחיבו.
דחייה חברתית לא בהכרח קשורה לבית. לעתים גם ילדים מאוד אהובים ובעלי ביטחון נתקלים בקשיים חברתיים.
על מנת לשנות את המצב עלינו לשנות את המידע שיש לילד על עצמו ועל החברה, וללמד אותו צורת חשיבה אחרת המאפשרת לו לעקוף את מנגנון הפחד במוח ובכך להפסיק את אותה דינמיקה קבועה שנוצרה בינו לבין אחרים. שינוי הדיאלוג הפנימי שמתקיים במוחו יביא לשינוי התקשורת שלו מול העולם. הפתרון הוא דרך הילד עצמו, רצוי בעזרת ההורים, ולא דרך הסביבה החיצונית לו.
שיטת הניאו הומנולוגיה מניבה תוצאות מהירות הן בגלל שיש לה גישה למידע הנפשי והאנרגטי המשפיע עלינו, והן בגלל שהיא משלבת אותו עם שינוי מנגנוני העבודה של המוח. הטיפול גם מקנה לילד כלים מעשיים להתמודדות , והילד מחזיר לעצמו את האנרגיה והשמחה לחיים. מניסיוני, ילדים שחווים דחייה חברתית באים לעולם עם פחדים הקשורים לחברה. אפשר לנטרל אותם ובמקומם ליצור מידע חיובי.
גם במקרה והדחייה החברתית כבר אינה מתקיימת בפועל, אך הטראומה שהיא יצרה משפיעה אפשר לשנות את החשיבה ולהשתחרר מהפחד.
קיימות מספר נקודות בהן ניתן לפעול באופן מיידי:
- שיקוף המציאות: ילדים שמציקים למישהו אחר עושים זאת כי מישהו בחייהם מציק להם ולימד אותם שלהציק זו אפשרות קיימת. הם צריכים “להוריד” מישהו אחר כדי “להעלות” את עצמם. למעשה הם החלשים. כאשר הילד משנה את נקודת המבט ומבין שהם חלשים ולא חזקים, קל לו יותר להרגיש את הכוח שלו.
- ביטחון עצמי: ביטחון עצמי נגזר מהמידע החיובי שיש לי על עצמי. הידיעה שמי שאני זה מספיק טוב.. הטעינו מידע חיובי על עצמי במוח. המוח קולט כל מידע שחוזר על עצמו.
- ערך עצמי: המידע שיש לנו על עצמנו הוא המדויק ביותר. מה שאנו חושבים על עצמנו זה מה שקובע. אף אחד אחר לא יודע יותר טוב מאיתנו מי אנחנו ומה אנו שווים. אם מישהו אחר לא רוצה בחברתנו זה לא קשור אלינו או מעיד עלינו, זה קשור לאחר. מקדו את תשומת לבכם באלה שכן אוהבים . הם מגבים את המידע החיובי שיש לנו על עצמנו.
- תפיסת העולם: למדו את ילדכם ואת עצמכם שהעולם מלא ילדים חמודים וחכמים שרוצים בטובתו. למדו אותו שהעולם נעים ולא רק שלילי ומסוכן. כשילד מאוים מהעולם הוא נשאר מפוחד. כשהוא יודע שיש גם הרבה דברים טובים הוא יותר בטוח. אל תעסקו בכלל באלה שמציקים לו. ההבנה למה הם פועלים כך אינה משנה דבר. המיקוד שלו צריך לעבור לאחרים שמתייחסים אליו יפה, או שמתנהגים יפה באופן כללי..
- בחירת חברים: הסבירו לילד שכל אדם בוחר את חבריו על פי שיקול דעתו וההרגשה שיש לו בחברתם. שימו אותו בנקודת בחירה ולא במקום בו כל אחד שמוכן להתייחס אליו מיד נהיה חבר שלו. הראו לו שיש מלא אפשרויות בחירה של חברים אחרים.
- תגובת ההורים: נטרלו את עצמכם מהקושי הרגשי שהחוויה של הילד יוצרת אצלכם. הורים מגיבים באופנים שונים. חלקם מנסים לפתור את העניינים דרך ההורים האחרים, דרך המורים או הגננות. פעולה זו יוצרת עוד תלות של הילד בהורה שיפתור לו בעיות. חלקם מזדהים עם הילד ומרצים אותו כדי שירגיש טוב. פעולה זו מעמידה את הילד בעמדה של מסכן התובע מההורה אנרגיה, ומחזקת אצל הילד התנהגות אנטי חברתית. אחרים מתעלמים מהנושא מתוך הקושי שלהם ומשאירים את הילד ללא גיבוי. הקושי הרגשי שלכם רק מוסיף לחץ על הילד וגורם לו להרגיש לא בסדר.
ניתן לשנות דחייה חברתית כמו גם את השפעותיה.
כותבת המאמר: נטע פיש
