כאשר הגעתי לטליה הייתי במצב נפשי מאוד קשה, הייתי 4 שנים בתהליך גירושין מהגיהינום, כזה שלא מאחלת לשונאי.

הייתי עם דימוי עצמי ברצפה, מתמודדת עם 3 ילדים בגיל ההתבגרות שעברו טראומה הן מהאבא המכה והמתעלל והן מתהליך גירושין בו הם משמשים כלי משחק בידי האבא כדי להתיש אותי.

עמדתי בפני משפטים ממושכים מול הגרוש, התמודדות עם הילד הבכור עם התנהלות קשה – המחקה את אבא שלו – הרי זה מה שהכיר וראה בבית כשגדל.

הגעתי לטליה עם חרדות מאחר וחוויתי אובדן של אחות בכורה וגדלתי בבית עם שכול וכל המשתמע מכך.

הייתי בזוגיות שפחדתי להנות ממנה ולהתעצם ממנה מחשד שהיא זמנית, ובכל רגע נתון היא עלולה להסתיים…(כי הרי לא מגיע לי טוב)

בפגישות עם טליה לאט לאט התחלתי לקבל את עצמי, להעריך ולהכיר את הטוב שקיים בי. כי קיים בי טוב! למדתי להבין ולהעריך את ההישגים שלי הן בתחום המקצועי והן האישי\בבית.

הבנתי שלהראות אהבה ולהרגיש אהבה זה חוזק ולא חולשה.

הבנתי שצריך לשחרר עם הילדים, אין צורך ללחוץ. אין צורך לרצות את האנשים בסביבתי, למדתי שהחשוב ביותר הוא האושר שלי ושל הילדים ולא תכתיבי החברה! ילדים מאושרים הם ילדים בריאים נפשית.

היום אני יודעת להנות ממערכת זוגית מפרה ומצמיחה, אני יודעת להיות רגועה – כי טוב לי עם עצמי!

היום אחרי 4 שנים קשות מול הגרוש הבנתי שההתנהלות שלו היא שלו ולא קשורה אלי! אני יודעת להתעלם ולא להתייחס לגחמות שלו (ובגישה זו הוא אכן משחרר מאחר ולא זוכה להתייחסות שלי)

היום אני הרבה יותר שלמה, היום אני יודעת להעריך טוב מה הוא, אני יודעת שמגיע לי טוב! אני נודעת אסרטיביות מה היא.

מאחר והפגישות הרימו אותי והקנו לי ולילדי רוגע, שלווה, אהבה והבנה הדדית – חייבת לציין שמאז הפגישות ההתנהלות שלי גם בבתי המשפט הייתה שונה – הגעתי למשפטים ללא פחד עם הבנה מה מגיע לי! והכי חשוב עם אמון שהדברים יסתדרו!!! ואכן כך היה.

ביקשתי מטליה שתיפגש גם עם ביתי בת ה 12 ותעזור לה בחרדות שמלוות אותה.

מיותר לציין את החיבור המיוחד לו זכתה ביתי עם טליה ואת הברק בעיניים אתו יוצאת מכל פגישה.

לסיכום אין להשוות את הגישה שלי לחיים/קשיים/מהמורות לפני ואחרי הכלים שקיבלתי מטליה.

בכל קושי שאני נתקלת אני חושבת ביני לבין עצמי איך טליה הייתה מדריכה ועל מה היא הייתה גאה בי!